יולי 2019
גיאורגיה נכנסה לרשימת היעדים שלי כהפתעה לא מתוכננת, עד לפני כמה שנים אודה ולא אבוש אפילו לא חשבתי על המדינה הזו והיא לא הייתה בלקסיקון הידע שלי על העולם או העניין שלי בעולם. לאט, לאט, היא התגלתה לי בעיקר בזירת החיים המרכזית של רובנו בימים אלו – בפייסבוק . אח"כ המשפחה המורחבת העלתה אותה על מפת התיירות המשפחתית ומפה לשם, כי חייבים לעמוד ביעדים הנכבשים במשפחה ולא לצאת פארש, הכנסנו אותה לרשימה ובקיץ 2019 סוף סוף הגענו אליה.
חלק א' – למה גיאורגיה??!!!
עברה שנה מאז שחזרנו מגיאורגיה (בינתיים יצא אלבום מפואר בחסות הזמן סגר בפסח..) והאמת קשה להירגע מהנופים המדהימים ומעוצמת החוויה הפשוטה והאותנטית שחווינו בה .
אתחיל בלמה כדאי בכלל לנסוע לגיאורגיה.. אז למה באמת?
טיפים למטייל.ת :
חלק ב' – הדרך הצבאית
החלק הזה מתרכז באזור הקזבג היות וזה אזור שיש בו מלא , מלא, מה לעשות…! אני מחלקת אותו והפעם אתמקד רק בדרך לשם , שבוע הבא יהיה ההמשך.. לא כדאי לפספס!
הדרך הצבאית היא אולי אחד היעדים הכי מוכרים והכי מתוירים בגיאורגיה , היא קרובה לטיבליסי ואפשר לטייל בה טיול של יום שלם יציאה וחזרה לטיבליסי. היא מכניסה אותנו חזק לתוך הנופים ההררים של גיאורגיה, לכפרים, לפרות (כן כן פרות שהן חלק בלתי נפרד מהנוף בגיאורגיה ולא הן לא קדושות אבל כמעט..) ומאפשרת טעימה טובה מגיאורגיה למי שבא/ה למן קצר.
אנחנו התחלנו בדרך הצבאית במטרה להגיע לקזבג ולטייל שם 4 ימים.
יש מספר אתרים מרכזיים לאורך הדרך הצבאית ותמצאו אותם בכל בלוג או מדריך על גיאורגיה. העיר מצ'חטה, אגם אנאנורי ומצודת אנאנורי, אנדרטת הידידות, גודאורי (עיירתי סקי נחשבת בגיאורגיה לחובבי/ות הסקי מומלץ לנסות גם בחורף, חברים מקומיים אמרו שזה מקום נהדר בחורף). מי שנוסע/ת ליום אחד הלוך חזור בדרך כלל מגיע/ה עד לכאן.
יש מלא אטרקציות לעשות בדרך הצבאית עם ילדים/ות וגם לילדים/ות שבנינו. יש ראפטינג , מצנחי רחיפה , רחצה באגם, רכיבה על סוסים , עצירה במחנה קמפינג מקומי (תמונות בהמשך) וכמובן מסלולי הליכה בטבע.
אנחנו עצרנו במצודת אנאנורי לטיול קצר ומהר מאוד גילינו את חוף האגם הסמוך, מבחינתנו טיול קיץ, חופשה , בלי רחצה במים היא לא חופשה אז כמובן שמיהרנו לרדת בשביל המקביל למצודה המוביל לאגם ונכנסנו להתרענן , היה מעולה. זה לא חוף הומה אדם , נראה בהתחלה לא משהו כי יש כל כך הרבה אנשים במצודה ומעט מאוד בחוף, אבל זה סתם כי כולם כנראה לא מעיזים וגם כי רבים מהמטיילות והמטיילים באזור הזה, הם אחינו ואחיותינו מאיראן על פי יודעי דבר. הנשים מכוסות שחור מכף רגל ועד ראש כולל הילדות , בשיא החום ! והגברים והילדים לבושים מכנס קצר וחולצה…עצוב מאוד לראות את זה.
מהמצודה וההתרעננות באגם המשכנו הלאה מי שאוהב/ת לצלם קחו בחשבון שתעצרו המון כי הנופים מדהימים באחת מהעצירות האלה לצילומים עצרנו ליד משפחה גיאורגית שעשתה פיקניק בצד הדרך , הם כמובן לא מבינים מילה באנגלית אבל מיד הציעו לנו להרים כוסית של צ'א צ'א המשקה הגיאורגי הנפוץ . סירבנו בנימוס כי כאמור לנהוג בגיאורגיה זו משימה רצינית ועם כוסית צ'א צ'א בבטן לא בטוח שהראש יעמוד במשימה ולפנינו עוד הייתה דרך משמעותית עד לקזבג. וחוץ מזה אם שותים לא נוהגים…ספרו לגיאורגים!
חלק ג' – אזור הקזבג
האזור המרכזי בקזבג ממנו יוצאים לטיולי הוא העייר Stepantsminda שם לנים.ות רוב המטיילים.ות ויש מגוון רחב של אפשרויות לינה מחדרי צימר פשוטים ועד מלונות מפוארים. עקב היכרות קודמת עם האזור בחרנו להתפנק במלון שיושב מול הנוף המדהים של ההרים והכנסייה המפורסמת של האזור ,Gergeti Trinity Church.
המלון בעיצוב מיוחד כולו עץ וברזלים ומולו מתנשאים ההרים הנפלאים של הקזבג כך שכשקמים בבוקר אי אפשר לתאר את היופי שנגלה לעיניים , אפשר לשבת שעות במרפסת לראות את השמש זורחת ואת ההרים עטופי ערפילים ואלומות אור , מתעוררים לחיים מולנו.
למי שרוצה להתפנק שם המלון Kazbegi Rooms Hotel קחו בחשבון שהוא יקר משמעותית לעומת אופציות הלינה האחרות באזור אבל הנוף, החדרים וארוחת הבוקר של המלון שווים שווים!
כיוון שלא באנו רק להתפנק אלא לראות טבע , להרגיש טבע, ללכת בטבע אז אחרי ארוחת בוקר דשנה עם מיני חצ'פורי ועוד מטעמים יצאנו אל השטח. יש מספר מסלולים באזור ואפשר גם למלא שבוע בטרקים היות ואנחנו איפה שהוא בין מיטבי.ות לכת למיטבי.ות לסת.. בחרנו את המסלולים המרכזיים שהם בבחינת DON’T MISS .
המסלול הראשון שעשינו היה עמק סנו (SNO VALLY) ) והכפר ג'וטה (JUTA). הדרך לג'וטה היא דרך עפר אבל די קלה ומסודרת גם רכב שאיננו שטח יסתדר טוב (אולי לא כשיורד גשם עז , צריך לבדוק).
הטיול באזור מתחיל עם עדרים של פרות באמצע הכביש, כן איפה שרק אפשר ואיפה שרק תסעו גם אם זה כביש מהיר יחסית , באמצע תמצאו פרות שרובצות להן להנאתן ואף אחד לא מנסה או רוצה להזיז אותן וזה לא מטעמי קדושה כמו בהודו , כי הבשר של הפרות בגיאורגיה טעים ביותר . זה פשוט כי ככה זה שם חיים מעידן אחר.
קחו בחשבון שהמסלול לעמק סנו הוא יחסית קל למעט עלייה ראשונית תלולה מאוד , אח"כ העלייה מתונה והנוף פשוט שווה כל מאמץ. למסלול מספר חלקים אנחנו הגענו עד האגם הראשון וזה לקח לנו חצי יום בערך הלוך חזור ונסיעה. אומרים ששני האגמים הנוספים שבהמשך מדהימים לצערנו הכושר שלנו לא בשיאו אז הסתפקנו בזה. מסלול מדהים וממש לא לפספס למי שמתקשה ניתן גם לעשות טיול על סוסים מה שבטוח זה שכולם עוצרים בבית הקפה באמצע שיושב מול הנוף (Zeta camping ) ויש פופים וערסלים. אי אפשר לתאר את הרוגע שנוחת עלייך בתוך ערסל מול הקרחון המדהים וההרים הירוקים. הירוק הזה מיוחד במינו בלי עצים בכלל רק מן פריחה ירוקה שמכסה את הגבעות. פגשנו בדרך קאובוי קנדי וחברתו האמריקאית ואפילו הקנדי שראה קצת טבע מרשים בחייו נפעם מהירוק הזה, אז אל תחכו סעו!!!
חלק ד' – המשך אזור הקזבג
המסלול השני שעשינו באזור הוא Truso Gorge , עמק טרוסו זהו אזור מלא במים זורמים, אבנים וסלעים ייחודיים, נביעה טרמית ועתיקות מרשימות שיושבות בתוך כל הנוף הציורי הזה וגם בתים ומגורים של אנשי ההרים הגיאורגים . מסלול קל יחסית אפשר לעשות חלק ניכר ממנו ברכב וללכת קצת, משהו כמו שעה, שעתיים, או לעשות את כולו בהליכה וזה משהו כמו 6-8 שעות תלוי בכם.
בדרך פגשנו גיאורגי מקומי שחי לו בתוך השום מקום היפיפה הזה הוא הזמין אותנו לכוס יין ביתי וכמובן איך לא לחצ'פורי (ברור שזה עולה כסף) מדהים לראות את התנאים הפשוטים שבהם הם חיים ולחשוב בעיקר על תקופת החורף שהוא קשה ומשמעותי שם ובעצם להבין שבחורף הם בטח לא יוצאים מהבית חודשים. חוץ מלשירותים שהם בוטקה מעץ על הנהר הזורם..(תמונה בהמשך).
שני מקומות נוספים שטיילנו בהם באזור הם כמובן הכנסייה המפורסמת שהזכרתי למעלה (Gergeti Trinity Church). המקום יפה, יושב גבוה והנוף הנפרס ממנו מדהים יש כאלה משוגעים שעושים ברגל את כל העלייה אליה, זה כמה שעות טובות ,נראה לי, ויש כאלה שפשוט מגיעים ברכב. לנו היה מספיק ואחלה להגיע ברכב , נוף מקסים כאמור, אבל בעיני זה היה החלק הכי פחות מדהים של הטיול באזור.
המקום הנוסף הוא הכפר TSDO זה כפר קטנצ'יק , עתיק מאוד שיושב גבוה ולמרגלותיו נוף מהמם. הבתים חצי מתפוררים אבל גרים בהם אנשים וגם יש תנועה חזרה של משפחות לכפר ואפשר לראות כמה בתים משופצים. הבילוי המקומי הוא משחק בכדור בשבילים הצרים בין הבתים או סתם לשבת על ספסל מול הנוף או בכניסה לבית. למי שאוהב/ת חורבות ועוצמה של הטבע זה בהחלט מקום להסתובב בו איזה שעה בנחת ולהציץ לבתים המתפוררים ולמצוא מציאות , אל תשכחו לקחת משהו חם כי קר שם למעלה …
טיפ למטייל/ת:
חלק ה – נפת מרטווילי
יום חמישי הגיע ואנחנו ממשיכים.ות לטייל בגיאורגיה אז תהנו , תרשמו, תשמרו ויאללה…
היעד הבא שלנו היה למעשה הצפון – מסטייה, אבל היות ומדובר ביעד ממש רחוק צריך לשבור את הדרך ולעשות משהו באמצע . מטיילים רבים עוצרים באזור בורג'ומי וכותאיסי , אנחנו עצרנו לישון בכותאיסי וטיילנו יום שלם באזור מרטווילי , יום טיול מצוין ויחסית קליל.
יש שלושה מקומות שם באזור ואפשר לעשות את כולם ביום אחד כי הם מקומות נגישים לתיירים כלומר לא טראקים רציניים. המקום שהתחלנו בו הוא קניון מרטווילי ( Martvili Canyon), זה מסלול קצר בדרך כלל ממליצים לעשות שם את השייט בסירות , לדעתנו ממש מיותר ומשעמם , הרבה יותר יפה ומעניין להסתובב ברגל , חבל על הכסף.
משם ממשיכים לקניון אוקצ'ה (Okatse Canyon) מסלול מקסים שחלקו הראשון בתוך יער וחלקו השני על גשר תלוי בגובה לאורך נהר, המסלול הזה לקח לנו משהו כמו שעה וחצי הלוך חזור , אפשר לקצר אותו ולקחת נהגי מוניות שלוקחים עד הגשר בלי היער אבל לדעתי היער מקסים וגם זה בריא ללכת.
יש קצת עליות וירידות במסלול אבל אם אני הצלחתי עם פציעה בברך וקפיצות על רגל אחת רוב המסלול אז נראה לי שכולם.ן יכולים.ות 💪 בתוך היער יש כל מיני דוכנים של מקומיים.ות בעיקר אוכל וקשקושים חוויה תרבותית מעניינת.
החלק האחרון ביום הזה הוא מפלי קינחצה ( kinchkha waterfalls)מסלול קצר ומקסים המפלים מרשימים ביותר , צבעים נהדרים.
בסך הכל יום טבע מקסים מאוד מתויר כמובן מבחינת האופי של הטיול אבל כדאי להגיע. הדרך עוברת גם בין הרבה כפרים קטנים שמאפשרים הצצה לחיי הכפר הגיאורגי, לסגנון הבנייה ואיך מעבירים אחה"צ בכפר…. בישיבה על כסא מחוץ לשער הבית וצפייה בעוברים ובשבים.
בכותאיסי עצמה לא בזבזנו זמן אמרו לנו שמיותר , למרות שאני אישית אוהבת ערים מתפוררות אבל בלו"ז צפוף צריך לוותר על משהו. קחו בחשבון שגם אם זאת עיר לא תמיד יש כבישים ואל תתפלאו אם תמצאו שהדרך למלון היא כביש בורות אחד גדול , למרות שהמלון מצוין .. (Best Western Kutaisi)
חלק ו' – העיר זוגדידי
ממשיכים בדרך למסטייה , חוץ מזוגדידי יש לנו עוד את מסטייה ואת אזור היין ואזור המדבר שהוא ממש פנינה מיוחדת עוד קצת ויש לכם.ן טיול מלא לימים שאחרי…
כדי להגיע למסטיה שבצפון חייבים לעבור דרך זוגדידי בדרך כלל יש מסלול של ארמון בעיר ושוק, וגם איזה אגם עם סכר שצריך להיות באזור אבל קצת התברברנו ולא מצאנו אותו . בהלוך הגענו אחה"צ כך שכל המקומות כבר היו סגורים וגם היינו עייפים מיום ארוך של טיול ונסיעה. הוייז הוביל אותנו בין השכונות והאמת לא ידענו למה לצפות כי כאמור גם בעיר לא תמיד יש כבישים . הגענו לשכונה בלי כביש רק בורות ומהצדדים בתים שחלקם יפים ודי משופצים והאחרים נראו לנו לרגע כאילו כבר ראינו אותם בקובה פעם מזמן , מתפוררים , קולוניאליים כאלה מהמאות הקודמות. די חששנו בהתחלה אבל לשמחתנו ההפתעה הייתה גדולה, ונהדרת. הגענו לבית שמבחוץ נראה משופץ בסגנון הקולוניאלי של פעם ועלינו במדרגות תלולות לקומה למעלה. נפתח לפנינו חדר מעולם אחר עם ריהוט עתיק, פטיפונים מלפני עשרות שנים , מרפסת קטנה וחמודה ובוסתן יפיפה שבתוכו שכן עוד מבנה. המשפחה שמפעילה את הצימר בנתה חדר שלם שכולו משחזר את החיים הכפריים של פעם בגיאורגיה. היה לנו תענוג אמיתי לשבת במרפסת הקטנה , להסתכל על הבוסתן, על הגגות של השכנים עם הילדים שישנים על המזרון בגג. ישבתי לי במרפסת והפלגתי בדימיון למרפסות בבגדד בספרים של סמי מיכאל. היה פשוט נפלא ומרגיע !
בדרך חזרה מהצפון עצרנו שוב בזוגדידי לשיטוט בשוק המקומי. זה היה שיטוט מרתק, שוק צפוף מלא בדוכנים לפי נושאים , אזור אחד של מכשירי חשמל של פעם וכבלים וכו' , אזור של ירקות, אזור של קמחים, נשים שיושבות וטוחנות עבור הקונים.ות את הקמח במקום, אזור הבשר והעוף והכל בתוך סמטאות צרות, אנשים מקסימים ומחייכים , אי אפשר היה להפסיק להסתובב שם.
גברת הלימונים שתראו בתמונות היתה מקסימה דיגמנה לי ובסוף נתנה לי לימון מתנה ואני לבושתי רק אח"כ חשבתי על זה שהייתי צריכה לקנות ממנה כמה לימונים כאות תודה. הייתי כל כך שקועה בהתרגשות הצילום , הדמויות וההתרחשויות המופלאות בשוק הזה של פעם שפישלתי..🤭
שם הבית שישנו בו בזוגדידי – Casa de Khasia, Orbeliani Street, 2100 Zugdidi
חלק ז'
בסיומו של מסע של יומיים כמעט הגענו אל מסטייה היעד הנחשק והמדובר. אז בלי יותר מדי מתח וסיפורים , מסטייה אכן שווה את המסע הארוך אליה. במבואות העיר נתקלים בנוף משגע של ההרים סביב והמגדלים המפורסמים. כשנכנסים למרכז העיר לרגע יש תחושה שהגענו לעיירת סקי אירופאית , עיירה שוקקת חיים עם מופעי מוסיקה במרכז העיר , מסעדות וחנויות ציוד למטיילים.ות.
למסטייה הגענו כבר חצי "ציליגריים" עם פציעה בברך אז מבחינת מסלולים לא היו המון וגם הגענו אחרי שבוע גשמים שלצערנו גרמו למפולות ולסגירת שני קרחונים שתכננו לטייל אליהם. המסלול "שנשאר" לנו היה מסלול קרחון שחארה (Shkhara Glacier) מאושוגולי המפורסמת. יש הרבה דיבורים על אושוגולי כשמגיעים למסטייה ועוד לפני, הרבה הזהרות על הדרך , יש גם מסלול ממסטייה לאושוגולי בהליכה של שלושה ימים בערך. רוב התרמילאים.ות הצעירים.ות עושים.ות את המסלול הזה, אנחנו לצערנו לא ברמת הכושר והפינוק הנדרשת אז נסענו עם הרכב. יש לקחת בחשבון שצריך לצאת מוקדם ולא להיקלע לשעות החשיכה כי הדרך היא דרך עפר לא סלולה ולפעמים תלולה אבל בתכל"ס ממש לא כצעקתה. נסיעה מקסימה בתוך הטבע הגיאורגי כשמדי פעם חולפים באיזה כפרון נידח ועתיק. המסלול עצמו כחצי יום , אני הייתי עם פציעה בברך ועשיתי אותו רוב הדרך על רגל אחת או בעזרת מקל ושרדתי כדי לספר 🙂 ..
בעונה שאנחנו היינו (סוף יולי) הכל ממש פורח וירוק מלא מלא דבורים ומעופפים אחרים. אז לעירונים.ות שבחבורה לא להתרגש ,זה אכן מלא יותר מכל מקום שהייתי בו ואני גרה במושב אבל מקסימום כאחד.ת המקומיים.ות לוקחים חתיכת ענף מאיזה שיח ומנופפים איתו תוך כדי הליכה, אפשר למצוא בדרך , לא הכי ידידותי לשיחים אבל יש שם מלא אז באמת אין ברירה אלא אם מביאים מראש חובט זבובים אבל לא נראה לי שתרצו לסחוב את זה במזוודה מהארץ. חזרנו עייפים.ות , מרוצים.ות ואחת מדדה על רגל אחת ולכן היה חובה להתפנק לסיום במאפה גיאורגי ממולא בשר ובכוס סודה מול הנוף במסעדה (הבית) המקומי, תענוג.
בשאר הימים טיילנו באזור עם הרכב רוב הזמן , יש מסלול מדהים וקצת מפחיד לפסגות ההרים , שוב צריך שליטה ברכב שטח או נהג , לא בטוחה מה מפחיד יותר. יש רכבל שאפשר לעלות עליו לתצפית לא עשינו כי העדפנו את הנסיעה העצמית. ואפשר בהחלט גם לרבוץ יום אחד בגסטהאוס ובעיר בלי לעשות יותר מדי רק ליהנות מהנוף והאוכל , זה מה שעשינו! חצי מהיום בילינו בערסל בדשא של הגסטהואס עם ספר מול הנוף והיה נפלא.
טיפים למטייל.ת :
חלק ח' ואחרון
עזבנו את מסטייה המדהימה ביופייה והתחלנו לרדת חזרה גם בסימן סיום הטיול , כשלפנינו יומיים בחבל היין ובאזור המדבר הגיאורגי. עקב חוסר הזמן (גיאורגיה ענקית גם שבועיים לא מספיק) החלטנו על "התאבדות" קלה ועשינו את כל היום בנסיעה אחת ממסטייה לעיירה בחבל היין שנקראת לא אחרת מ Telawi סוג של תל אביב ..לא באמת חחח.
הייתה נסיעה מעייפת ומצמררת , נכנסו כמובן לשעות החשיכה והכבישים בחבל היין צרים ומפותלים וגם לפעמים יש חצי כביש כמו שכבר סיפרתי בעבר , בקיצור זו בהחלט אחת הנסיעות שלא נשכח ושחבל שעשינו , למרות שהנופים שראינו למחרת היו שווים , היינו צריכים להסתפק בחלק מהדרך.
הגענו לשם בלילה בקושי מצאנו את הצימר וכשגילינו אותו לבסוף , היה די מיושן ואפילו קצת רעוע , אנשים מקסימים אבל לא מה שקיווינו למצוא אחרי מסע מצמרר שכזה.
מקוצר הזמן בעיר עצמה לא הסתובבנו וגם לחלקים המיוחדים , ליקבים היותר משפחתיים לא יצא לנו להגיע , הגענו רק לעיר היפיפה והמפורסמת Sighnaghi , עיירונת ציורית עם ביצורים מהמאה ה-18 , עשינו שם טיול בוקר בסמטאות, טיול קליל וקצר. הבנו שיש שם יקבים משפחתיים שעושים יום שלם של חוויה ביקבים , לצערנו לא הספקנו אבל אם תגיעו כדאי לתכנן נשמע מגניב וזה כולל בציר, ארוחה גיאורגית וחגיגה. קחו בחשבון שהעיירה קטנה אם לא עושים יום/חצי יום של יקבים מספיק 2-3 שעות להסתובב בה.
אחרי סיגנגי נסענו לאזור המדבר הגיאורגי ולמנזר ולמערות Monastère de David Gareja, זו היתה אחת הנסיעות הנפלאות שלנו , המדבר הגיאורגי ציורי , מלא צבעים ופשוט מרתק ביופיו , יש בדרך גם שני אגמי מלח מעניינים ואת עיירת המדבר,, Udabno עיירה מדהימה שכוחת אל וחצי עזובה אבל ציורית ומרתקת עם כמה גנגסטרים מקומיים על סוסים, בתים מתפוררים ומכוניות מפעם. ישבנו שם בבית קפה מקומי על המרפסת של הבית בקומה השנייה ולפנינו נפרס המדבר והשטחים החקלאיים המקומיים עם ערמות החציר, ברזלים וגדרות שמוטות בתוך מה שנראה ריק מדברי גדול אבל עוצמתי.
בדרכנו חזרה מהמדבר לטיבלסי והביתה, עצרנו כי חובה לחוות יקב מקומי, ביקב קצת יותר מסחרי שמיועד בעיקר לתיירים.ות המגיעים.ות לגיחה קצרה מטיבלסי . עשינו סיור נחמד ומעניין ובמיוחד כי הקבוצה שלנו כללה כמה זוגות איראניים שכל כך התלהבו לשמוע שאנחנו מישראל ! והפצירו בנו שנגיד לכל ישראלי.ת שאנחנו מכירים.ות שהעם האיראני מת על ישראל והישראלים וגם על ביבי שמראה למנהיגים שלהם את ה…. , ושנדע שזה רק ההנהגה שלהם שנגד ישראל.. אל תשכחו שזה היה סיור יין בוא נגיד שהם שתו לא מעט נראה לי גם לפני הסיור 🙂 , אבל הנה אמרתי לכם.ן
לסיום , סיום ועד הפעם הבאה..קינחנו בלילה בטיבליסי יצאנו עם חברים מקומיים לאכול באחת המסעדות הנחשבות לפי דבריהם , עולים עם הרכבל והמסעדה נמצאת ביציאה מהרכבל , יש לה כמה קומות בכל קומה מגישים אוכל אחר, חלק אחד חלבי וחלק אחר בשרי, היה מעולה, Funicular Restaurant Complex. העיר עצמה גם יפיפיה יש בה את הסמטאות של העיר העתיקה שכיף לשוטט בהן ביום ובלילה , הנהר שחוצה אותה והגשר העכשווי המפורסם שכולם.ן מצלמים.ות.
וזהו נגמר, חזרנו הביתה אחרי טיסה קצרה עם טעם של עוד. לא היינו באזור הים ועוד כמה אזורים אז בהחלט נקווה לחזור.
טיפים למטייל.ת :
© כל הזכויות שמורות – אדוה קפלן דרור
מלאו פרטים ואשמח להתאים לכם/ן את הסדנה הטובה ביותר
