תפריט
שנים שאני מתבוננת על הנוף, העיסוק וההתבוננות נעימים לי הם מכניסים אותי למצב של ניתוק ומנוחה, לא מחייבים אותי להיכנס ולהתמודד. אולם, לאט, לאט, עם השנים הנוף החל להיות מראה של הפנים, יותר ויותר השתלט על ההוויה ומעיסוק בחוץ נכנסתי פנימה. הסדרה "למה משהו אישי של המשפחה" היא על נוף וצילום, זמן ומשפחה. במרכזה עומד המתח . המתח בין היופי והחרדה. בין שכבות של עבר-הווה-עתיד, שכבות של אדמה, המסתירות סוד, מאורע גדול שקרה, משהו שקרה כאן בדיוק עכשיו ונראה כי החמצנו אותו, שיירים של זיכרון, אפלה, לבין תשוקה ורצון לעשות סדר, לארגן, לנקות את הלכלוך. רצון לעשות סדר בעולם כאוטי.
העבודה מהדהדת על פני מעגלים שונים; יחסי אם ובת, יחסי טריו אם-בת- אב, אב נעדר – נוכח, גיל, מיקום בעולם, הבנה של העולם, מנגנוני זיכרון, בין אלגיה , לחרדה לצמיחה ותשוקה.
הסדרה כוללת עבודת וידיאו המספרת את סיפור חייה הטרגי של אמי מתוך סדרת ראיונות מוקלטים שקיימתי עמה. דימויים אנלוגיים מתוך מאגר השקופיות של אבי ז"ל, ודימויים שצילמתי תוך התכתבות עם העבודות של אבי ז"ל.
© כל הזכויות שמורות – אדוה קפלן דרור
