המאבק נגד התכנית להקמת תחנת הכח

בשנת 2007 ניתן ע"י הרשות לשירותים ציבוריים לחשמל (רשות החשמל) רישיון ייצור חשמל מותנה להקמת תחנת כח מונעת בגז , באזור התעשייה באר טוביה בסמוך לעיר קריית מלאכי ולמושב שלי – מושב תימורים. הרישיון הניתן היה חלק ממדיניות ממשלתית להפרטת משק האנרגיה ופתיחת ייצור החשמל ליזמים פרטיים במטרה להקטין את המונופול של חברת חשמל ולהוזיל את העלויות במשק החשמל.

תכנית זו הייתה תקדים ראשון מסוגו בארץ, להקמת תחנת כח מונעת בגז בלב ריכוז אוכלוסייה ובצמוד לחומרים מסוכנים. ברדיוס של 100-20 מטר מהתחנה נמצאים מפעלים המחזקים יותר מ-90 טון אמוניה וכלור.

רישיון ייצור זה, היווה בעבורנו תושבי האזור, קריאת השכמה, והוביל להקמת מטה מאבק של תושבי האזור ולפתיחתו של מאבק סביבתי מתוקשר ומפרך, שידע עליות ומורדות רבים ונמשך על פני למעלה מ-10 שנים.

בשנת 2009 באופן מקרי ולא מתוכנן הצטרפתי לצוות המוביל של המאבק ומשם נסחפתי למסע משנה חיים שנמשך עד לפני כשנה (2018), במהלכו הפכתי להיות יו"ר מטה המאבק. מהר מאוד, המאבק הפך להיות חלק מרכזי ומשמעותי בחיי, ולתקופה ממושכת אפילו ויתרתי על עבודה והשקעתי את כולי במאבק. האמנתי בכל ליבי בצדקת דרכנו ובכך שנוכל לשנות את המצב ולהביא להקמת התחנה המדוברת במיקום חלופי שאינו מסכן את חיי התושבים באזור.

פרויקט צילום זה מסכם את המסע ואת החלום שלא התגשם, אך יחד עם זאת הוא גם מסכם תקופת חיים מיוחדת ומעצימה ומשאיר אותי עם התובנה החשובה שתמיד צריך להילחם על מה שחשוב, אסור לוותר ולהתייאש על אף שלא השגנו התוצאה הרצויה.

במסגרת הפרויקט, יצאתי לשדות ולשטחים המקיפים את המושב ואת השטח עליו מוקמת התחנה, וצילמתי את המפגש בין הטבע, האדמה, סביבת החיים במושב לבין השופלים, צינורות הגז, האיסכוריות, המנופים וכל שאר כלי וחומרי הבנייה. בצילומים אלו חיפשתי את קולם של הטבע, האדמה, הרגבים והצמחים כמבטאי הכאב שלנו התושבים. זהו צילום נוף בעיקרו, צילום ישיר ללא מניפולציות.

דילוג לתוכן