ביוגרפיה

הצהרת אומן

המצלמה נכנסה לחיי בגיל מאוחר יחסית ובאופן מקרי ולא מתוכנן, עם כניסתה של המצלמה הדיגיטלית לשימוש יום יומי הלכתי ללמוד צילום במטרה לשפר את האלבום המשפחתי ומהר מאוד מצאתי את עצמי עמוק בעולם חדש.
נופי הילדות שלי הם נופי הפריפריה הדרומית של ישראל, הטבע והאורבני הם הנושאים המרכזיים של עבודותיי. כפעילה סביבתית-חברתית אני שואפת להשתמש בצילום כאמצעי להעצמה וקידום של שינוי חברתי. בעזרת המצלמה אני מנסה למקד את המבט לסוגיות החברתיות והאישיות שמלוות אותי בחיי ובעבודתי השנייה, ניהול ופיתוח תכניות ומענים למשפחות וילדים בגיל הרך בערי הפריפריה.

אני נוהגת לתכנן את צילומי במשך ימים, שבועות ואף חודשים, אני חולפת ומסתובבת סביב מושאי וזירות הצילום שלי המון זמן ואחר כך מדמיינת אותן ומחדדת את המטרות שלי, עד לרגע שבו אני יוצאת לצלם, אז אני לרוב מצלמת מרחוק. על אף היותי אקטיביסטית, פעילה שצועדת פעמים רבות בראש, בצילום אני אוהבת להתבונן מרחוק, מהצד ולהיכנס פנימה לאט ובהדרגה.

בסדרה "תחנת כח – רישיון להרוג" אני מסכמת 11 שנים של מאבק סביבתי משמעותי נגד התכנית להקמת תחנת כח מונעת בגז באזור התעשייה באר-טוביה כמי שהובילה את המאבק שנים רבות, יצאתי לשדות ולשטחים המקיפים את המושב וצילמתי את המפגש בין הטבע, האדמה, סביבת החיים במושב לבין השופלים, צינורות הגז, האיסכוריות, המנופים וכל שאר כלי וחומרי הבנייה. זהו פרויקט פרידה, השלמה עם ההפסד והקמת התחנה.

הסדרה שלי "חומת מגן" עוסקת ביחסים בין העיר שדרות לבין אסתטיקת המיגון ששינתה את המרחב הציבורי ללא היכר. הארעי והמאולתר הפך לקבע ושינה את היחסים בין התושבים לבין עירם. דרך הצילום אני בוחנת את ההרגלים של התושבים בעירם ואת האופן בו הבטון והמיגון מחלחלים אל שגרת היומיום. זהו צילום ישיר, לא מטופל, צילום רחוב קלאסי של הסביבה האורבנית של שדרות ושל התושבים.

סדרה נוספת שלי "לב העיר" עוסקת בהתפוררות של מרכזי הערים בפריפריה. המרכזים שבעבר שימשו כלב הפועם של העיר הפכו לעזובה גדולה, מקום אכלוס לחסרי בית, ואנשים משולי החברה. גם בסדרה זו אני משתמשת בצילום רחוב קלאסי , בעיקר מתובנן מהצד , על החלקים המתפוררים, סממני הזמן וההזנחה , החנויות ששייכות לימים עברו והדמויות המקומיות שהזמן עבורן כאילו עצר מלכת.

קורות חיים

ילידת 1972, חיה ועובדת בישראל.

אדוה קפלן דרור היא אמנית צילום נוף וצילום תיעודי. בעבודתה, חוקרת אדוה את הרגלי החיים והשגרה היומיומית של נופי הפריפריה הישראלית. כפעילה חברתית וסביבתית, אדוה משתמשת בצילום כאמצעי להעצמה ולקידום של שינוי חברתי.

משנת 2017 – צילום ארבעים ומשהו, מוסררה בית הספר הרב תחומי לאומנות וחברה ע"ש נגר, ירושלים.

2011-2012 – צילום למתחילים, "בית הספר לצילום טל ישראל", מכללת אחוה.